הריון בסיכון גבוה הוא למעשה הריון המצריך מעקב הדוק יותר מסיבה אימהית או עוברית עקב סיכוי מוגבר לסיבוכי הריון. הסיכון יכול לנבוע ממספר גורמים כמו ממחלות רקע אימהיות לדוגמא סכרת, מחלת יתר לחץ דם או מחלות אוטואימוניות. במקרים אחרים סיכון מוגבר יכול להיות קשור לסיבוכים עובריים כמו האטה בגדילה עוברית או מצבים המתפתחים במהלך ההריון כמו צירים מוקדמים, קיצור צוואר הרחם, דימומים וכדומה.
• השתרשות ההריון – בשבועות הראשונים תהליך השרשרת ההריון יכול לגרום לדימום קל, שיראה כמו כתמי דם חומים בתחתונים/פד. מדובר בתופעה שכיחה שיכולה להמשיך להריון תקין לחלוטין.
• הריון מחוץ לרחם – כשהביצה המופרית משתרשת מחוץ לרחם (למשל, בחצוצרה), מדובר בהריון לא תקין. אחד מהסממנים להריון חוץ-רחמי הוא דימום.
• הפלה – דימום המלווה בכאבי בטן או בהתכווצויות עשוי להיות סימן להפלה, בייחוד אם הדימום משמעותי וכולל גושי רקמה. רוב ההפלות בשלב המוקדם מתרחשות לפני שבוע 12 להריון.
• הפלה מאיימת – מצב שבו מזוהה סיכון להפלה. במצב זה ניתן יהיה לראות דימום ללא גושי רקמה ושק ההריון עדיין יימצא בשלמותו ברחם.
• דימום שאינו ממקור רחמי, כמו דימום מצוואר הרחם או מאזור הנרתיק. כשנשים מבחינות בדימום על התחתונים או הפד, קשה לדעת אם מקור הדימום הוא מהרחם, מתעלת הנרתיק או מצוואר הרחם, ואת זה מעריכים בבדיקה גינקולוגית.
דימומים בתחילת ההריון (עד שבוע 20) שכיחים ומהווים את אחת הסיבות הנפוצות שבגללן מגיעות נשים להערכה דחופה או לא מתוכננת אצל הרופא/ה. בהרבה מקרים ההריון ממשיך ומתפתח באופן תקין לחלוטין לאחר מכן.
חשוב להגיע להערכה אצל הרופא או הרופאה שלך כדי למצוא את הסיבה לדימום, אך לא תמיד יש צורך בהערכה דחופה. אם ידוע על הריון תוך רחמי תקין ומדובר בדימום קל או בהפרשה דמית, ניתן לחכות להערכה אצל הרופא המטפל. אם מדובר בדימום בכמות משמעותית או וסתית, ובוודאי אם הוא מלווה בתחושה כללית לא טובה, בכאבי בטן חמורים, או שמיקום ההריון לא ידוע, אז יש צורך בהערכה דחופה.
הגורמים הבאים יכולים לגרום לדימום בתחילת הריון:
• השתרשות ההריון – בשבועות הראשונים תהליך השרשרת ההריון יכול לגרום לדימום קל, שיראה כמו כתמי דם חומים בתחתונים/פד. מדובר בתופעה שכיחה שיכולה להמשיך להריון תקין לחלוטין.
• הריון מחוץ לרחם – כשהביצה המופרית משתרשת מחוץ לרחם (למשל, בחצוצרה), מדובר בהריון לא תקין. אחד מהסממנים להריון חוץ-רחמי הוא דימום.
• הפלה – דימום המלווה בכאבי בטן או בהתכווצויות עשוי להיות סימן להפלה, בייחוד אם הדימום משמעותי וכולל גושי רקמה. רוב ההפלות בשלב המוקדם מתרחשות לפני שבוע 12 להריון.
• הפלה מאיימת – מצב שבו מזוהה סיכון להפלה. במצב זה ניתן יהיה לראות דימום ללא גושי רקמה ושק ההריון עדיין יימצא בשלמותו ברחם.
• דימום שאינו ממקור רחמי, כמו דימום מצוואר הרחם או מאזור הנרתיק. כשנשים מבחינות בדימום על התחתונים או הפד, קשה לדעת אם מקור הדימום הוא מהרחם, מתעלת הנרתיק או מצוואר הרחם, ואת זה מעריכים בבדיקה גינקולוגית.
• תחילתה של לידה. אם הדימום מופיע לקראת סוף ההריון, והאישה הייתה במעקב מסודר ויודעת שהשליה אינה ממוקמת על צוואר הרחם ושאין סיבוכים אחרים ידועים, רוב הסיכוי הוא שהדימום מבשר לידה מתקרבת, על רקע פתיחת צוואר הרחם. אם מדובר בהפרשה דמית בכמות קטנה אין צורך בהתערבות נוספת, אבל אם מדובר בדימום משמעותי יש צורך להגיע להערכה.
• שליה שממוקמת בחלק התחתון של הרחם או שמכסה את צוואר הרחם (שליית פתח) יכולה לגרום לדימומים במהלך הטרימסטרים השני-שלישי. במקרים כאלה הדימום אינו מעיד בהכרח על לידה פעילה.
• היפרדות שליה – מצב שבו השליה מתנתקת באורח חלקי או מלא מדופן הרחם. יש צורך לעבור בדיקה כדי לראות אם צריך טיפול דחוף. במצב כזה תיערך גם בדיקה למצב העובר כדי לראות אם יש צורך בהתקדמות ללידה או אם אפשר להמשיך באופן שמרני כדי להגיע לשבועות מאוחרים יותר.
סכרת הריון מתרחשת בעד 10% מההריונות כתוצאה מתנגודת מוגברת להורמון המווסת את איזון הסוכר בגוף. סכרת הריון יכולה להיות מאובחנת בשלבים שונים של ההריון ומעלה את הסיכון לסיבוכים עובריים ואימהיים. לאחר אבחנה של סכרת הריונית יש צורך במעקב סוכרים יומיומי. המעקב יכול להתבצע על ידי בדיקות סוכר במד סוכר או על ידי מכשיר תת עורי (סנסור) אשר מנטר את הסוכר התת עורי באופן רציף. הטיפול בסוכרת הריון כולל התאמה של הדיאטה, פעילות ספורטיבית ולעיתים טיפול תרופתי לאיזון רמות הסוכר. איזון מיטבי ומעקב צמוד מוריד משמעותית שיעור סיבוכי הריון.
ישנם מספר גורמים היכולים לגרום להאטה בגדילה התוך רחמית לרבות סיבות משפחתיות, גנטיות, זיהומיות, אימהיות, שלייתיות. במידה ומזוהה האטה בגדילה, יש צורך בהערכה כוללת לבירור הגורם להאטה בגדילה כמו כן לעיתים מעקב הדוק יותר אימהי ועוברי עקב עלייה בסיכון לסיבוכים תוך רחמיים. במהלך המעקב מבוצעות בדיקות לחץ דם אימהיות, זיהוי סימפטומים של מחלת יתר לחץ דם הריוני כמו כן הערכה עוברית הכולל בדיקות אולטרסאונד למעקב של גדילה עוברית, כמות מי שפיר כמו מעקב זרימות בכלי דם עובריים וניטור עוברי. במהלך המעקב לעיתים יש צורך בהחלטה על השגחה צמודה יותר ועלייה בתדירות מעקבים כמו כן יילוד בהתאם לנסיבות.
לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת לפני שבוע 37 להריון. לידה מוקדמת יכולה להגרם מצירים מוקדמים, ירידת מים מוקדמת או אי ספיקת צוואר הרחם. במהלך ההערכה מתבצעת הערכת גורמי סיכון ללידה מוקדמת, כמו כן בדיקה גופנית הכוללת גם הערכה באולטראסאונד של אורך צוואר הרחם. במידה ויש הסתמנות של צירים מוקדמים או קיצור צוואר יש צורך בהערכה כוללת של סיכון ללידה מוקדמת ובהתאם החלטה על מעקב שמרני, טיפול תרופתי או תפר צווארי ואופן המעקב. נשים בסיכון ללידה מוקדמת צריכות מעקב הדוק יותר במסגרת אשפוז או מרפאה בהתאם לקליניקה.
רוב ההריונות בגיל המבוגר יסתיימו בבטחה עם אמא וילד בריא אך לעיתים יש צורך במעקב הדוק במהלך ההריון.
הריון בגיל המבוגר כרוך בעלייה בסיכון לסיבוכים אמהיים כמו מחלות יתר לחץ דם הריוניות, סכרת, ניתוחים קיסריים. כמו כן הריון בגיל המבוגר מעלה סיכון להפלות מוקדמות, לתסמונות גנטיות, להאטה בגדילה עוברית, וללידה מוקדמת על רקע סיבוכי הריון.
בשל עלייה בסיכון לסיבוכים לעיתים הריון בגיל המבוגר מצריך מעקב הדוק יותר אמהי ועוברי. המעקב כולל הערכה של סימפטומים, הערכת גורמי סיכון ומחלות רקע, מעקב גדילה עוברי ושקילת טיפול תרופתי מונע להורדת סיכון לרעלת הריון.
קודם כל מומלץ לא לדלג על ארוחות, ולהקפיד על שתייה מרובה של כל 8 כוסות ליממה (2 ליטר). חשוב להקפיד על תזונה מגוונת ועשירה. שילוב של סיבים תזונתיים במזון יכולה לסייע להסדרת פעילות מערכת העיכול. ניתן לשתות עד 2 כוסות קפה ליום. חשוב להקפיד על אכילת בשר/נקניקים/ביצים שעברו בישול מלא וגבינות שעברו פסטור. מומלץ לשטוף היטב ירקות ופירות.
