נכון, לא כל דימום בתקופת ההריון הוא חדשות רעות, אבל חשוב להכיר את נורות האזהרה. אז מה יכול לגרום לדימום במהלך ההריון? רופאה מומחית מסבירה
ראשית, כמה מילות הרגעה: למרות שטבעי להילחץ אם את מגלה דימום במהלך ההריון, לא כל דימום מבשר רעות. גורמים חשובים להערכת המצב הם שלב ההריון, כמות הדימום והאם הדימום מלווה בכאבים.
דימומים בתחילת ההריון (עד שבוע 20)
דימומים בטרימסטר הראשון שכיחים ומהווים את אחת הסיבות הנפוצות שבגללן מגיעות נשים להערכה דחופה או לא מתוכננת אצל הרופא/ה. בהרבה מקרים ההריון ממשיך ומתפתח באופן תקין לחלוטין לאחר מכן.
חשוב להגיע להערכה אצל הרופא או הרופאה שלך כדי למצוא את הסיבה לדימום, אך לא תמיד יש צורך בהערכה דחופה. אם ידוע על הריון תוך רחמי תקין ומדובר בדימום קל או בהפרשה דמית, ניתן לחכות להערכה אצל הרופא המטפל. אם מדובר בדימום בכמות משמעותית או וסתית, ובוודאי אם הוא מלווה בתחושה כללית לא טובה, בכאבי בטן חמורים, או שמיקום ההריון לא ידוע, אז יש צורך בהערכה דחופה.
מה יכול לגרום לדימום בתחילת ההריון?
• השתרשות ההריון – בשבועות הראשונים תהליך השרשרת ההריון יכול לגרום לדימום קל, שיראה כמו כתמי דם חומים בתחתונים/פד. מדובר בתופעה שכיחה שיכולה להמשיך להריון תקין לחלוטין.
• הריון מחוץ לרחם – כשהביצה המופרית משתרשת מחוץ לרחם (למשל, בחצוצרה), מדובר בהריון לא תקין. אחד מהסממנים להריון חוץ-רחמי הוא דימום.
• הפלה – דימום המלווה בכאבי בטן או בהתכווצויות עשוי להיות סימן להפלה, בייחוד אם הדימום משמעותי וכולל גושי רקמה. רוב ההפלות בשלב המוקדם מתרחשות לפני שבוע 12 להריון.
• הפלה מאיימת – מצב שבו מזוהה סיכון להפלה. במצב זה ניתן יהיה לראות דימום ללא גושי רקמה ושק ההריון עדיין יימצא בשלמותו ברחם.
• דימום שאינו ממקור רחמי, כמו דימום מצוואר הרחם או מאזור הנרתיק. כשנשים מבחינות בדימום על התחתונים או הפד, קשה לדעת אם מקור הדימום הוא מהרחם, מתעלת הנרתיק או מצוואר הרחם, ואת זה מעריכים בבדיקה גינקולוגית.
מה ההבדל בין כתמי דם חומים לאדומים?
הפרשה חומה או דימום חום מעידים על דימום ישן שהיה והפסיק, עם דם שנקרש. כתמי דם אדומים מעידים על דימום טרי.
דימום טרי, במיוחד אם הוא בכמות משמעותית, מדאיג יותר מאשר הפרשה חומה קלה ומצריך הערכה יותר דחופה. במקרים של הפרשה חומה ניתן לאפשר הערכה על ידי רופא מטפל בצורה מסודרת ולא בצורה דחופה.
דימומים באמצע ובסוף ההריון
כאשר מופיע דימום בטרימסטר השני השלישי יש להעריך קודם כל אם מדובר בדימום רחמי או דימום ממקור אחר. לעיתים הדימום מעיד על מצבים שיש להעריך אותם בדחיפות, כמו היפרדות שליה, ולעיתים, לקראת סוף ההריון, זהו פשוט סימן המבשר את תחילתה של הלידה.
מה יכול לגרום לדימום באמצע או בסוף ההריון?
• תחילתה של לידה. אם הדימום מופיע לקראת סוף ההריון, והאישה הייתה במעקב מסודר ויודעת שהשליה אינה ממוקמת על צוואר הרחם ושאין סיבוכים אחרים ידועים, רוב הסיכוי הוא שהדימום מבשר לידה מתקרבת, על רקע פתיחת צוואר הרחם. אם מדובר בהפרשה דמית בכמות קטנה אין צורך בהתערבות נוספת, אבל אם מדובר בדימום משמעותי יש צורך להגיע להערכה.
• שליה שממוקמת בחלק התחתון של הרחם או שמכסה את צוואר הרחם (שליית פתח) יכולה לגרום לדימומים במהלך הטרימסטרים השני-שלישי. במקרים כאלה הדימום אינו מעיד בהכרח על לידה פעילה.
• היפרדות שליה – מצב שבו השליה מתנתקת באורח חלקי או מלא מדופן הרחם. יש צורך לעבור בדיקה כדי לראות אם צריך טיפול דחוף. במצב כזה תיערך גם בדיקה למצב העובר כדי לראות אם יש צורך בהתקדמות ללידה או אם אפשר להמשיך באופן שמרני כדי להגיע לשבועות מאוחרים יותר.
כיצד בודקים אישה המגיעה עם דימום בהריון מתקדם?
אישה המגיעה עם דימום באמצע או בסוף הריונה תעבור הערכה למצבה: מדידת לחצי דם, הערכת כמות הדימום, בדיקת הבטן לצירים או התקשויות. לרוב תיערך גם בדיקה גינקולוגית כדי לוודא שמקור הדימום הוא רחמי. ייערך אולטרסאונד בטני ולעיתים גם וגינלי, כדי להעריך את מיקום השליה ולמקם אותה ביחס לצוואר הרחם. בנוסף עושים הערכה עוברית כמובן.
מתי יש צורך להגיע להערכה דחופה?
כשמופיע דימום משמעותי, כלומר דימום שמצריך החלפת פדים תכופה, דימום בכמות וסתית ומעלה. אם הדימום מלווה בכאבי בטן או בהתכווצויות, משום שבטרימסטר ראשון הם עלולים להעיד על הפלה מאיימת או הריון מחוץ לרחם, ובטרימסטר שני-שלישי יכולים להיות הסמן הראשון להיפרדות שליה.