top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מיכל פישל ברטל

האם מתח וחרדה עלולים להשפיע על התינוק שלך?

הריון הוא תקופה שמלווה בחוסר וודאות ולכן נשים רבות עשויות לסבול במהלכו מרמה מסוימת של חרדה.

בתקופה של מתח, אישית, מדינית או עולמית, החרדה עלולה להחריף והחשש שהמצב הנפשי ישפיע על ההריון שלך ועל העובר גובר - מה שכמובן, מוסיף עוד יותר לחרדה.

אז נתחיל בחדשות הטובות. לדברי הגינקולוגית ד"ר מיכל פישל ברטל, סגנית מנהלת המחלקה להריון בסיכון גבוה בבית החולים לנשים ויולדות בשיבא, על פי עבודות רבות שנעשו בנושא, לא נמצא כל קשר בין רמת הסטרס לבין הפלות. כמו כן, לא נמצאה הוכחה שחרדה מוגברת גורמת לסוכרת הריונית.

"תגובות רגשיות מפעילות מערכות שונות בגוף שמשחררות הורמונים שונים. בספרות המקצועית, נראה שאלה קשורים לתגובות שיכולות להיות פרו-דלקתיות. לכן, הקשר בין סטרס לבין סיבוכי הריון נבדק לא מעט", היא מסבירה.


דוקטור פישל ברטל מוסיפה כי "על פי מחקרים רבים, נמצא שרמות חרדה גבוהות עשויות להוביל ללידות מוקדמות ולמשקל נמוך של העובר. יחד עם זאת, חשוב לציין שבמחקרים אלה התקיימו גם משתנים נוספים, החל מהגורמים לסטרס עצמו, מעמד סוציו אקונומי, קושי בגישה לטיפול רפואי, מחלות כרוניות ועוד. בעבודות אחרות שבודדו משתנים אלו, לא נמצא בהכרח קשר ישיר בין הסטרס לאותם סיבוכים".

ממצא נוסף בנושא, הוא שבעוד שלא קיימת תשובה חד משמעית על מידת ההשפעה של החרדה על ההריון, אין ספק שמצבי דחק אצל נשים הריוניות מחייבים התייחסות מיוחדת ולכן עליהן לגשת לרופא או לרופאה המטפלים ולבקש עזרה ותמיכה. זאת מפני שגם בלי קשר להריון, רמה מוגברת של סטרס אינה טובה לאישה עצמה.


אבל איך מזהים מתי רמת החרדה חורגת מעבר לנורמה? הפסיכיאטרית ד"ר ורד בר, מנהלת מרכז חוה לבריאות הנפש של האישה בשיבא, מבקשת לפני הכל להבהיר שחרדה, אינה דבר רע לכשעצמו. "מדובר במנגנון הישרדותי ששומר עלינו", היא אומרת. "אם לא תהיה חרדה, לא נסתכל ימינה או שמאלה כשנחצה את הכביש. אם לא תהיה חרדה, לא ניכנס לממ"ד בעת אזעקה.


"השאלה היא מתי החרדה מפסיקה לשרת אותנו ומתחילה להזיק לנו. התשובה היא שברגע שהחרדה מתחילה לפגוע בתפקוד היומימי שלנו: אנחנו לא מצליחות לצאת מהבית, לא מצליחות לישון, לא מצליחות לאכול, זה אומר שהחרדה היא מוגברת וכבר אינה מיטיבה עמנו.


"כמו כן, חשוב לשים לב לציר הזמן. הגיוני שבימים הראשונים למצב חירום ארצי, נתקשה לישון ולאכול. אך אם אין שיפור הדרגתי, זה כבר לא תקין. על אחת כמה וכמה כשמדובר באישה הרה שזקוקה יותר מתמיד לתזונה מספקת ולשעות שינה. לכן, אם רואים שהחרדה אינה שוככת ואף מחריפה, חשוב לטפל בה".


אז איך נטפל בחרדה?


  • כשלב ראשון, נסי לשנות את הלך החשיבה ולהבדיל בין הדברים שיש לך שליטה לגביהם לבין מה שאין.

  • צמצמי את החשיפה שלך לאמצעי התקשורת, דבקי בשגרה שלך ותהיי בעשייה

  • אם זה לא עוזר, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי.

  • כאשר הקושי המרכזי הוא להירדם בלילה, היעזרי בהרפיה, דמיון מודרך, מיינדפולנס ועוד.

  • המחשבות הקשות לא מרפות? כדאי להיעזר בטיפול CBT (טיפול קוגנטיבי-התנהגותי).

  • כשרמת המצוקה גבוהה מאוד והטכניקות האלה לא מספקות, שיקלי בחיוב טיפול תרופתי.

  • חוששת? תני לנו להרגיע אותך. על פי מחקרים רבים, תרופות מסוימות להרגעת החרדה בטוחות לשימוש גם במהלך ההריון כשהן אינן גורמות לסיבוכים, נזק לעובר או פוגעות בהנקה.

  • יש חשיבות גדולה למעקב הריון סדיר, על מנת להעריך את התקדמות ההריון שלך ואת מצבך הנפשי ולכן, גם בתקופות מתוחות או בשעת חירום, חשוב שלא תזניחי אותו.

  • אם לא קיימות מגבלות פיזיות, כדאי להמשיך בפעילות גופנית שעוזרת מאוד בהפגת המתח אותו דבר לגבי תחביבים.

  • חשוב שתזכרי: בריאות הנפש שלך חשובה לא פחות במהלך ההריון, שמרי על עצמך.


אל תזניחי את מעקב ההריון, גם בעתות חירום

Comments


bottom of page